חרדה
בעולם המודרני בו אנו חיים, הפרעות חרדה הופכות להיות שכיחות יותר ויותר, אנשים החווים חרדה ודיכאון מרגישים חריגים ומבודדים, אך למעשה הפרעות חרדה על סוגיהן השונים נפוצות ומגוונות.
הפרעות חרדה כוללות בתוכן: חרדה מוכללת, חרדה חברתית, פוביות, חרדת ביצוע, התקפי פאניקה ועוד. חרדה מאופיינת בעוררות פיזיולוגית מוגברת לנוכח טריגר חיצוני כגון קהל, כלב, בחינה ועוד, או פנימי כמו מחשבה מאיימת, דמיון תרחיש עתידי, תחושה גופנית ועוד. מנגנון החרדה מזהה את הטריגר כסכנה ממשית למרות שבמציאות הוא אינו כזה. חרדה מתבטאת במישור הקוגניטיבי (מחשבות מאיימות וטורדניות, דמיונות מאיימים), במישור הרגשי (פחד, מתח, לחץ) במישור הפיזיולוגי (דפיקות לב, הזעה, רעידות ועוד). כולנו חווים חרדה מדי פעם, וכאשר המינון נמוך ומותאם, היא יכולה להיות גורם המסייע להתכונן ולהתמודד עם מצבים מאיימים. אך כאשר המינון גבוה, היא עלולה לגרום לפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.
תגובה לחרדה
אנשים רבים מגיבים בצורה אוטומטית לחווית החרדה. כשעולות מחשבות מאיימות לגבי העתיד, הם מאמינים להן, נשאבים אליהן ונבהלים מהן. כשעולות תחושות לא נעימות להרגשה, הם נבהלים, נלחצים ומנסים לעשות ככל שביכולתם כדי להפסיק ולהרגיע אותן. זוהי תגובה אוטומטית ואנושית למצבים לא נעימים אלה. בניסיון להמנע מלהרגיש חרדה הם מפסיקים לעשות פעילויות שעלולות לגרום לחרדה להופיע או פעילויות אשר הם מפחדים שהחרדה תופיע במהלכן.
אך נשאלת השאלה, האם זה עובד? איך זה משפיע על החרדה? מפסיק אותה? מצמצם אותה? מניסיוני הקליני תגובות אלה גורמות להשפעה הפוכה. במקום לצמצם את החרדה תגובות אלה מגבירות את החרדה.
אז מה עושים?
ההפך.
המוח הוא מערכת לומדת. כשאנחנו מלמדים אותו שמשהו מסוכן לנו הוא מפעיל את מנגנון החרדה כדי שנתרחק ממנו. אם המוח למד זאת, עלינו ללמד אותו משהו חדש. החרדה היא טריקית, ופועלת ביחס הפוך לניסיון הטבעי שלנו להתרחק ממנה. ככל שאנחנו מפחדים ממנה, היא גדלה. ככל שאנו מנסים להמנע מפעילויות שמעוררות חרדה, היא מתחזקת.
במקום לברוח מהחרדה ולנסות בכוח להפסיק אותה, הדרך להפחית חרדה היא בלית ברירה להתמודד איתה, לעבור דרכה, ללמוד איך להיות מולה באופן אחר. מתוך הבנה של טבע החרדה כמנגנון שהמוח שלנו יוצר לעצמנו, עלינו ללמוד את עצמנו מחדש: ללמוד על טבע המחשבות שלנו ואיך להתייחס אליהן, ללמוד לשהות עם התחושות, להכיל אותן ולא להבהל מהן.
טיפול בחרדה
הטיפול מתמקד בשינוי גישה והתייחסות לחוויה הרגשית שלנו, המטרה היא יצירת עמדה מתבוננת ולא מזדהה עם המחשבות והרגשות שלנו, מיקוד בבחירה כיצד אנו רוצים לחיות את חיינו ופעולה באופן מותאם לבחירה זו. גישה זו, משתמשת בטכניקות של מיינדפולנס (קשיבות) ככלי לחקירה והתמודדות עם רגשות, קשיים ותסמינים חרדתיים.
לכן, נלמד לזהות מחשבות חרדה ככאלה ונעבוד על הפרדה בין מחשבות למציאות. נחזק את היכולת להכיל תחושות לא נעימות ולהיות איתן באופן מתבונן ולא נבהל. נעבוד לאט ובהדרגתיות על לחזור ולעשות דברים אשר מעוררים חרדה ולהתמודד בזהירות ובהדרגתיות עם הקשיים שהתמודדות זו מעלה.
שינוי האופן בו אנו מתייחסים לחרדה, מפחיתה את ההזדהות עם מחשבות החרדה המאיימות, מצמצמת סימפטומים, מגדילה את היכולת להתמודד עם החרדה שעולה, מפחיתה את המתח והלחץ שמייצרת החרדה, מרחיבה את חופש הפעולה והבחירה ובכך מאפשרת חיים עשירים, מלאים ומספקים יותר.